דורבן ברגל

מהו דורבן בכף הרגל?

השם הרפואי של דורבן ברגל הוא Plantar Fascilitis. ה-Plantar Fascia, שכינויה בעברית "החיתולית הפלנטרית" או "החיתולית הכפית", היא גיד העשוי רצועה סחוסית שטוחה המחברת בין העקב לכל אחת מן הבהונות, רצועה זו גם תומכת בקשת של כף הרגל. דלקת בגיד ה-Plantar Fascia נקראת בפי העם "כאב דורבן בעקב", או "דורבן ברגל".

הדלקת נגרמת מעומס יתר על המקום כאשר מגוון גורמי סיכון מגבירים את הסיכוי ללקות בה. מכל הסיבות לכאבים בעקב, ובאזור התחתון של כף הרגל בכלל, דורבן ברגל היא השכיחה ביותר.

חשוב לדעת שמצב של דורבן בעקב עלול להחמיר מאוד אם אינו מטופל, למרבה הצער כך קורה לא פעם היות ובדרך כלל, לפחות בהתחלה, הכאבים מורגשים לאחר שקמים ממנוחה (ישיבה ממושכת או שינה) וחולפים לאחר שהולכים מעט. ככל שהדלקת מחריפה הכאבים הופכים עזים יותר ונמשכים זמן רב יותר. הכאבים גורמים לשינוי ביציבה ובהליכה וכך עלולות להתפתח בעיות נוספות.

כדאי לדעת שהשם "דורבן ברגל" מקורו בבליטה באזור העקב שרואים לפעמים בצילום הרנטגן היכן שהרצועה מחוברת לעצם. הבליטה עצמה היא חלק מן המבנה הטבעי של כף הרגל, לעיתים היא קיימת ולעיתים לא. מכיוון שהכאב נגרם מדלקת ברצועה, לבליטה המדוברת אין קשר לבעיה עצמה אולם המראה דמוי הקוץ העניק לה את שמה. 

מהם גורמי הסיכון לדורבן ברגל ואיך נמנעים מהם?

ברוב המקרים דלקת במקום בו רצועת החיתולית הפלנטרית מחוברת אל העקב מתפתחת בשל עומס מוגבר על האזור. בכל פעם שאנו דורכים על כף הרגל מתרחשת מתיחה של אותה רצועה, זאת משום שהיא תומכת בקשת של כף הרגל, קשת השואפת להיפתח כאשר מופעל עליה לחץ מלמעלה.

פעולות חוזרות ונשנות של מתיחה והרפיה הן שוחקות אולם הגוף יודע להתמודד עימן, לפחות עד לרמה מסויימת. גורמים שונים עלולים לגרום לכך שתהליכי השחיקה יהיו גדולים מכדי שגופנו יוכל לפצות עליהם, במקרים כאלה נוצר נזק מצטבר לרקמות ועלולה להתפתח דלקת הגורמת לכאב.

ישנם כמה גורמי סיכון עיקריים לדורבן בעקב. מי שעומדים או נעים על רגליהם למשך פרקי זמן ארוכים עלולים לסבול מדורבן בכף הרגל (במיוחד אם עומדים, הולכים, קופצים או רצים על משטח קשה), גורם סיכון זה משותף למורים, מלצרים, ספורטאים מקצועיים, רקדנים, עובדי תעשיה מסויימים, אחיות בבתי חולים, עובדי ניקיון ועוד.

עודף משקל גם הוא גורם סיכון מוכר לדורבן בעקב, הסיבה ברורה, ככל שמשקל הגוף גדול יותר כך גדל העומס על כף הרגל ועל רצועת החיתולית הפלנטרית. במיוחד גובר הסיכון להתפתחות דלקת כאשר העליה במשקל מתרחשת בתוך פרק זמן קצר.

גורמי סיכון נוספים לדורבן בכף הרגל הם שימוש בנעליים לא איכותיות, לא מתאימות או ישנות, כפות רגליים שטוחות (פלטפוס) או דווקא בעלות קשת גבוהה מן הרגיל (הולפוס) והגברה פתאומית (לא מספיק הדרגתית) של היקף פעילות גופנית. עוד כדאי לדעת שהסבירות הגבוהה ביותר ללקות בדורבן ברגל היא בין גיל 40 ל- 60.

מדרסים לטיפול בדורבן ברגל

כדאי לדעת שכיום ניתן לתקן את האופן בו העומס מחולק על פני כף הרגל באמצעות שימוש במדרסים מותאמים אישית. עבור מי שמאובחנים כסובלים מפלטפוס חשוב במיוחד להיעזר במדרסים כדי למנוע התפתחות דורבן ברגל. גם אם כבר מאובחן מצב של דורבן ברגל, תחילת שימוש במדרסים עשויה להביא לשיפור ניכר עד כדי ריפוי מלא.

פיזיותרפיה ומתיחות לטיפול בדורבן ברגל

קיים ויכוח לגבי יעילות פיזיותרפיה ומתיחות כאמצעים לטיפול בדורבן הרגל. עם זאת, יש להביא בחשבון שמדובר בשיטות הדורשות מעט מאוד משאבים מכיוון שניתן לבצע את המתיחות, וגם פיזיותרפיה לכף הרגל, בעצמנו לאחר קבלת הדרכה מתאימה. לכן, יש מקום להיעזר בשיטות כאלה בהתמודדות עם כאבים הנובעים מדורבן ברגל, במיוחד אם נוכחים לדעת שהן מביאות להקלה בסימפטומים. 

מאמר שפורסם באתר הרפואה mayoclinic.org מבהיר כי ברוב המקרים ניתן לטפל בהצלחה בכאבי העקב הנובעים מדורבן בעזרת פיזיותרפיה וציוד מיוחד הנותן תמיכה נוספת לכף הרגל. אם העומס על העקב נהיה גדול מדי, עלולות להתפתח קרעים קטנים ברקמה, שעלולים לגרום לדלקת וכאב.

בנוסף, קיימים סוגים נוספים של פעילות גופנית שמפעילים משקל רב על כפות הרגליים ועלולים לגרום לדורבן בכף הרגל, גם אצל רצים למרחקים ארוכים או רקדני בלט. משקל עודף גם הוא יכול להיות גורם לבעיה, לצד נעליים לא מתאימות וללא תמיכה מספיקה בקשת כף הרגל (נעלי עקב, נעליים עם סוליה דקה וכדומה).

לפי DPM סטיבן קברוס מהמחלקה לכירורגיה אורתופדית במרפאת מאיו קליניק, הדרך העיקרית וכנראה החשובה ביותר לטיפול בדורבן, היא להיפגש עם פיזיותרפיסט שיכול להדגים סדרת תרגילים למתיחות וחיזוק שרירי הרגל התחתונה המייצבים את הקרסול והעקב. ביצוע תרגילי מתיחה אלה באופן קבוע ועקבי הוא קריטי לטיפול מוצלח לטווח ארוך בדלקת שנוצרה כתוצאה מהדורבן.

בנוסף, קיים כיום מגוון רחב של ציוד שיכול לתמוך בכף הרגל, כמו תחבושת אלסטית, סד למתיחת הרגל בלילה ושימוש קבוע בתומכי קשת המתאימים לנעליים, ועל ידי כך ניתן לשמור על הרגל מחזרה של הבעיה.

מקור הקטע: newsnetwork.mayoclinic.org/discussion

טיפול גלי הלם בדורבן

טיפול בגלי הלם (גלי קול בעוצמה גבוהה ובתדר שאיננו שומעים) נחשב ליעיל מאוד כנגד דורבן כף רגל. לעיתים קרובות בכוחו של טיפול כזה לפתור את הבעיה, אולם בדרך כלל יש לשלב טיפול בגלי הלם עם טיפולים נוספים כגון פיזיותרפיה, מתיחות, נטילת כדורים אנטי דלקתיים ועוד.

ניתוח דורבן 

ביותר מ-90 אחוז מהמקרים ניתן להשיג שיפור במצב עם טיפולים לא ניתוחיים. במידה ואין שיפור בתסמינים, לאחר תקופת טיפול שמרני של 9 עד 12 חודשים, ייתכן שיהיה צורך בניתוח לדורבן כדי להקל על הכאב ולהחזיר את הניידות. הטכניקות הכירורגיות כוללות שחרור של הפאציה, והסרת הדורבן.

נדרשות בדיקות טרום ניתוחיות כדי לזהות מועמדים אופטימליים, וחשוב להקפיד על המלצות לאחר הניתוח לגבי מנוחה, קרח, קומפרסים, הרמה של כף הרגל ומתי ניתן להניח משקל על כף הרגל המנותחת. במקרים מסוימים, יתכן ויהיה על המטופלים להשתמש בעזרים כגון סדים, גבס, נעליים ניתוחיות, קביים או מקל הליכה לאחר הניתוח. 

כמו בכל ניתוח, ישנם סיכונים הקשורים לניתוח דורבן בעקב, לרבות שימוש בהרדמה. סיבוכים נפוצים ספציפיים להליך זה כוללים:

• כאב קבוע או כאבים חוזרים בעקב.
• פגיעה עצבית זמנית או קבועה (כולל חוסר תחושה בכף הרגל).
• פלטפוס נרכש.
• דלקת גידים (דלקת בגידים).
• מטטרסלגיה (כאב בכרית כף הרגל).
• התכווצויות בכף הרגל.
• חוסר יציבות בכף הרגל.
• שבר בעקב.
• סיכון מוגבר לשברי מאמץ ודלקת בגידים.
• זיהומים וצלקות ניתוחיות.

בהשוואה לניתוח פתוח, ניתוח אנדוסקופי קשור לפתרון מהיר יותר של התסמינים ופחות כאבים וסיבוכים לאחר הניתוח.

ישנן מספר התוויות נגד מוחלטות לניתוח דורבן. יש לגשת לניתוח בזהירות בקרב אנשים עם הפרעות דימום חמורות, סוכרת הנלווית למחלת עורקים היקפיים או היסטוריה של פקקת ורידים עמוקים. התוויות אלה הן יחסיות, ויש להעריך אותן בכל מקרה לגופו.

התווית נגד מוחלטת אחת לניתוח דורבן בעקב היא היעדר תסמינים. אם בטעות נמצא דורבן בצילום רנטגן, אין להסירו רק בגלל שהוא שם. פעולה זו לא רק חושפת את האדם לניתוח מיותר אלא עלולה לגרום לפציעה חמורה בטווח הקרוב ואף לצמיתות.

מה מהלך ההחלמה והריפוי לאחר ניתוח דורבן?

לאחר שבעה עד עשרה ימים, תתקיים ביקורת אצל המנתח כדי להסיר את התפרים ולבדוק כיצד הפצע מתרפא. ניתן להזמין גם צילום רנטגן או טומוגרפיה ממוחשבת (סיטי), במיוחד אם בוצעו הליכים אחרים יחד עם הסרת דורבן בעקב. בנוסף, תיתכן הפנייה לפיזיותרפיסט במידת הצורך.

משך השיקום משתנה לא רק לפי סוג הניתוח אלא גם בהתאם לבריאות הכללית והדבקות בתוכנית הטיפול. ברוב המקרים, ההתאוששות מניתוח דורבן אורכת בין 6 ל-12 שבועות, כתלות במשתנים הללו. רוב העובדים בעבודה משרדית יכולים לחזור לעבודה תוך שבועיים עם מגף הליכה או קביים. אלו העובדים על הרגליים עשויים להצטרך להמתין לפחות ארבעה שבועות, אלא אם כן הרופא שלהם מורה אחרת. 

עם המעבר ההדרגתי מגבס, לקביים/מגף ולבסוף נעלי הליכה, ייתכן שיהיה צורך שוב בפיזיותרפיה לשם פיתוח מסוגלות ללכת נכון, ולמתוח את קשתות כף הרגל כדי לפצות על נסיגת רקמות.

לאורך תקופת ההחלמה, החולים עשויים להרגיש כאבים והחמרה הנובעים מהפעלה של שרירים ורקמות ששכבו רדומים במשך שבועות. עם התמדה ודבקות בתוכנית השיקום, ניתן לצפות לשיקום ושיפור ניכר במצב. תמיכה ממשפחה וחברים חשובה מאד ויכולה לעזור לתהליך הריפוי וההחלמה. 

דורבן בעקב

דורבן בעקב הוא משקע של סידן הגורם לבליטה גרמית בחלק התחתון של עצם העקב. בצילום רנטגן, הדורבן נמדד בדרך כלל עד לאורך של סנטימטר אחד. במידה ואין ראיה למצב בצילום רנטגן, המצב מכונה לפעמים "תסמונת דורבן העקב".

למרות שדורבנים בעקב לרוב אינם כואבים, הם עלולים לגרום לכאב בעקב. הם קשורים לעתים קרובות במחלה דלקתית כואבת של הרצועה הסיבית של רקמת החיבור (פאציה), העוברת לאורך החלק התחתון של כף הרגל ומחברת את עצם העקב לכרית כף הרגל.

הטיפולים בדורבן בעקב ובמצבים נלווים כוללים פעילות גופנית, מוצרים אורתופדיים בהתאמה אישית, תרופות אנטי דלקתיות וזריקות קורטיזון. במידה והטיפולים השמרניים נכשלים, ייתכן שיהיה צורך בניתוח.

כיצד נגרם דורבן בעקב?

דורבן בעקב מתרחש כאשר משקעי סידן מצטברים בחלק התחתון של עצם העקב, תהליך המתרחש בדרך כלל על פני תקופה של חודשים רבים. לרוב הסיבה הנפוצה היא עקב עומס על שרירי כף הרגל והרצועות, מתיחה של הפאציה וקריעה חוזרת ונשנית של הקרום המכסה את עצם העקב. דורבנים בעקב נפוצים במיוחד בקרב ספורטאים שפעילותם כוללת ריצה וקפיצה בנפח רב.

גורמי סיכון לדורבן בעקב כוללים:

• הפרעות בהליכה, הגורמות ללחץ מוגזם על עצם העקב, הרצועות והעצבים ליד העקב.
• ריצה, במיוחד על משטחים קשים.
• נעליים שהותאמו בצורה גרועה או נעליים שחוקות, ובמיוחד נעליים ללא תמיכה מתאימה לקשת כף הרגל.
• עודף משקל והשמנה.

גורמי סיכון אחרים קשורים בדלקת של כף הרגל וכוללים:

• גיל מבוגר, בו ישנה הפחתה בגמישות הפאציה ודילול של כרית השומן המגנה על העקב.
• סוכרת.
• קיום פעילות גופנית מתפרצת לעיתים תכופות.
• מבנה רגל שטוחה (פלטפוס) או קשת גבוהה (פס קווס).

מה התסמינים של דורבן בעקב?

דורבנים בעקב לרוב אינם גורמים לתסמינים, אך אם מתפתחת דלקת בנקודת היווצרות הדורבן הם יכולים להיות קשורים לכאב לסירוגין או כאב כרוני - במיוחד בזמן הליכה, ריצה או ריצה. ככלל, הסיבה לכאב אינה הדורבן עצמו אלא הפגיעה ברקמות הרכות הקשורות אליו.

אנשים רבים מתארים את הכאב של דורבן בעקב ודלקת כף הרגל כסכין או סיכה הננעצים בתחתית כפות רגליהם כשהם קמים לראשונה בבוקר - כאב שהופך מאוחר יותר לכאב עמום. לעתים קרובות הם מתלוננים שהכאב החד חוזר בעת שהם קמים לאחר ישיבה ממושכת.

מניעה של דורבן בעקב

ניתן למנוע דורבן בעקב על ידי נעילת נעליים מותאמות היטב עם סוליות בולמות זעזועים, סוליות קשיחות ותמיכה נאותה לעקב. בחירת נעליים מתאימות לכל פעילות גופנית, חימום וביצוע תרגילי מתיחה לפני כל פעילות, ומאמץ הדרגתי במהלך הפעילויות תורמים כולם למניעה והפחתת הסיכון לדורבן. 

רצוי להימנע מנעליים בלויות, במיותד באזור העקב והסוליה. לסובלים מעודף משקל, ירידה במשקל עשויה לסייע גם במניעת דורבן בעקב.