אשך טמיר

מהו אשך טמיר?

בתקופת התפתחות העובר, האשכים נוצרים ומתחילים את התפתחותם בתוך חלל הבטן, והם יורדים אל שק האשכים באופן טבעי בין השבועות 36-39 להריון. אצל כחמישה אחוזים מהיילודים ועד שליש מהפגים, אשך אחד (ובמקרים נדירים שניהם) נותרים "כלואים" בחלל הבטן, כאשר חשוב לדעת כי במקרים שכיחים אשך טמיר מלווה גם בבקע מפשעתי (שניתן לטפל בו באותה ההזדמנות). 

אשך טמיר הוא המום האורולוגי הנפוץ ביותר, כאשר האשך הטמיר "נתקע" דרך כלל באזור המפשעה ובמקרים נדירים יותר בחלל הבטן. על אף שנהוג לערוך מעקב אחר מיקום האשך במשך חצי שנה ולנתח רק בגיל שישה חודשים – ברוב המכריע של המקרים האשך אינו יורד לשק האשכים מעצמו, ויש למקם אותו בשק באמצעות הליך כירורגי. 

המעקב והטיפול באשך טמיר הם חשובים הן לבריאות והן לדימוי של התינוק שיגדל לילד ואז לנער, ועיכוב בטיפול באשך טמיר עלול לגרור עימו סיבוכים כמו שינויים בגודל בין שני האשכים, בשל התפתחות איטית יותר של האשך הכלוא. על כן, מייד לאחר הלידה מומלץ לאבחן אשך טמיר, לעקוב ולטפל בנושא בהתאם להמלצות וללא דיחוי. 

אשך טמיר בתינוקות ופעוטות ואשך טמיר בבני נוער

ברוב המכריע של המקרים, אשך טמיר שמתפתח בסוף ההריון מאובחן לאחר הלידה ומטופל כבר בשנה הראשונה לחיי התינוק. ביחד עם זאת, קיימים שני מצבים נדירים בהם הטיפול באשך טמיר מתבצע אצל ילדים, ואפילו בבני נוער. בבדיקה בריאותית שגרתית בילדים בגילאי בית הספר, עולה כי עד גיל 13 מאובחנים כ-1% מהילדים כבעלי אשך טמיר.

ייתכן שההסבר לתופעה זו הוא אשך נייד – אשך שמיקומו משתנה ואשר ניתן להוריד אותו באופן ידני אל שק האשכים כאשר הוא נע מעלה אל הבטן. בנוסף, תוארו לאחרונה מספר מקרים של אשך טמיר נרכש – שינוי במיקום האשך בנערים.

במרבית המקרים שתוארו נצפתה ירידה עצמונית של האשך בחזרה אל שק האשכים ללא התערבות כירורגית – אולם בשל ההשלכות מרחיקות הלכת של אשך טמיר על הבריאות והפריון אצל גברים – חשוב לעקוב ולטפל בנושא, גם כאשר מדובר באשך נייד, שעם הגדילה מתקבע בחלקה העליון של המפשעה והופך טמיר. 

למה חשוב לשקול טיפול ניתוחי באשך טמיר?

ההשפעה של אשך טמיר על ההתפתחות של הילד, הנער ולאחר מכן הגבר היא רבת השלכות. הנה כמה מהמצבים הרפואיים המקושרים לאשך טמיר:

• תסביך האשך – אשך טמיר משפיע על הדימוי העצמי של גברים, שנוטים בסבירות של עד פי עשרה לפתח תסביך פסיכולוגי בנוגע למראה האשכים.

חשוב לזכור כי אשך טמיר שטופל מאוחר מידי יתפתח באופן שונה ביחס לאשך שירד אל שק האשכים באופן תקין, מה שיגרום לעיתים לשני אשכים בגדלים שונים. 

• סרטן האשכים – בקרב אוכלוסיית הגברים שאובחנו עם אשך טמיר, הסיכוי להתמודד עם סרטן האשכים הוא גבוה עד פי שישיה ביחס לאוכלוסיית הגברים ללא היסטוריה של אשך טמיר. הסיכוי לסרטן האשכים פוחת ככל שהטיפול שאשך הטמיר מבוצע מוקדם יותר.
• בעיות פוריות – התפתחות תקינה של זרע אינה יכולה להתקיים כאשר האשכים בטמפרטורת הגוף, אלא האשכים חייבים לשמור על טמפרטורה נמוכה יותר, ולכן הם מצויים מחוץ לגוף.

אצל גברים עם היסטוריה של אשך טמיר שכיחה יותר ספירת זרע נמוכה ואיכות פחותה של זרע ומכאן גם בעיות פוריות. חשוב לדעת כי מיקום האשך משפיע גם על התפתחות האשך.

במקרים רבים אשך טמיר מלווה בבקע מפשעתי – ניתן וחשוב לאבחן ולטפל בשתי התופעות גם יחד.

מהלך הניתוח, ההכנות וההחלמה

ניתוח אשך טמיר, המבוצע לרוב בפעוטות, מבוצע במסגרת אשפוז יום וללא הכנות מיוחדות. הניתוח מבוצע בהרדמה כללית, ובמהלכו מבוצע חתך קטן מעל המפשעה ובשק האשכים. המנתח מוביל את האשך הטמיר דרך תעלת המפשעה למקומו וקבע אותו שם בתפרים שנמסים מאליהם. במקרים נדירים של אשך טמיר שממוקם בבטן, החתך יבוצע באזור הבטן ומשן יורד האשך אל מקומו במפשעה. הניתוח אורך כשעה, והילד ישוחרר לביתו לאחר שתתפוגג השפעת ההרדמה.

החלמה מלאה מושגת בדרך כלל לאחר שלושה שבועות, אולם הילד יוכל לחזור לפעילות ללא מאמץ גופני בתוך כשבוע. ניתן להשתמש במשככי כאבים במידת הצורך בימי ההחלמה הראשונים.

הסיבוכים וההשלכות של אשך טמיר

כל הליך כירורגי כרוך בסיכונים לסיבוכים, וגם בהליך הורדת אשך טמיר, ייתכנו סיבוכים כמו זיהום מקומי, שטפי דם וסיכוני ההרדמה. במקרים נדירים לאחר הניתוח מתרחש ניוון של האשך, בשל פגיעה במהלך הניתוח בכלי דם חיוניים.