תרופות פריון – המדריך השלם

תרופות פריון נחלקות לשלוש קבוצות: 

תרופות להשראת ביוץ

תרופות שיגרו את השחלות ומעלות את הסיכויים לביוץ ואת כמות הזקיקים בכל ביוץ הן נדרשות במקרים כמו: שחלות פוליציסטיות (במקרים של ריבוי זקיקים שאינם מבשילים לכדי שחרור ביצית אל הרחם), בנשים שאינן מבייצות, וגם במקרים של ירידת זרע אצל הגבר. תרופות להשראת ביוץ מעוררות הפרשה של ההורמונים LH ו – FSH מיותרת המוח, הורמונים שקיימים באופן טבעי בגוף ומנחים את קצב המחזור החודשי של האישה. תרופות להשראת ביוץ ניתנות בדרך כלל במקביל לתהליך "מעקב זקיקים": מעקב אולטרה-סאונד אחר מצב הזקיקים לאיתור יום הביוץ המדוייק, הוא היום האופטימאלי להרות. 
 

תרופות למניעת ביוץ

ניתנות במקרים של הפריה מלאכותית לקראת שאיבת ביציות. תרופות אלה משפיעות על אותו מעגל הורמונאלי, בעיקר של ההורמונים FSH ו – LH, המדכאים הופעה של ביוץ עצמוני על-ידי גירוי הפרשתם בשלב מוקדם של המחזור החודשי.
 

תרופות תומכות הריון

תרופות המכילות אסטרוגן ופרוגסטרון שנועדו לגרות ייצור מוגבר של רירית הרחם (על מנת להגדיל את הסיכוי לקליטת ההריון) ולעודד קליטה של עוברים. ניתנות בדרך כלל רק בשלבים הראשונים של ההריון.

תרופות פריון שכיחות

איקקלומין (קלומיפן ציטרט, קלומיד)
זוהי בדרך כלל התרופה הראשונה בה ייתקלו נשים בטיפולי פוריות. היא משמשת בהצלחה כבר כ-40 שנים ומעל 80% מהנשים אכן יבייצו בעקבות הטיפול. התרופה מעכבת ספיגה של אסטרוגן ביותרת המוח, וכתוצאה מכך מופרש ההורמון FSH בכמויות גדולות. טיפול באיקקלומין ניתן בדרך כלל למשך 3-6 חודשים, כ – 40% מהמטופלות ייכנסו להריון במהלך הטיפול, בעקבות הטיפול עולה השכיחות להריון מרובה עוברים, בדרך כלל תאומים. 

מנופור, מנוגון
תרופות הניתנות בזריקה תת עורית והמכילות הורמונים (FSH, LH) בכמות שווה. תרופות אלה נחשבות יעילות מאוד ובטוחות לשימוש, והן משרות ביוץ במעל 95% מהמטופלות. הסיכוי להריון מרובה עוברים הוא גבוה בטיפול בתרופות אלה (כ – 20%), ויש לבצע מעקב שחלתי קפדני באמצעות אולטרה-סאונד, בשל סיכון לתגובת יתר של השחלות. 

גונאל F (או פיוריגון)
תרופות הניתנות בזריקה תת עורית והמכילות את ההורמון FSH בלבד, כשבניגוד למנופור ומנוגן, שם מקור ההורמונים הוא ביולוגי, כאן המקור הוא סינטטי לחלוטין ולכן הסיכון לתגובות וסיבוכים הוא מופחת. שני יתרונות ברורים לשימוש בגונאל F הם: הראשון הוא סיכוי מופחת להריון מרובה עוברים, והשני הוא עיצוב נוח במיוחד לשימוש, עם אריזה דמויית עט המאפשרת הזרקה ביתית נוחה ובכמות המדוייקת שנקבעה לטיפול. 

גם כאן קיים סיכוי לגירוי יתר שחלתי ועל כן חשוב לשמור על מעקב רפואי בכל יומיים שלושה במהלך ימי הטיפול.

דקפפטיל (דיפרלין, סופרפקט, סינארל)
זוהי משפחה של תרופות הניתונות לדיכוי או מניעה של ביוץ עצמוני. הסיבה לדיכוי של ביוץ עצמוני במהלך טיפולי פוריות קשורה לתהליך שאיבת הביציות, שבעבר צלח רק בכ – 75% מן המקרים, בשל שחרור הביציות מן השחלות בעקבות הביוץ. תרופות מעכבות ביוץ עצמוני מבטיחות שהזקיקים והביציות יוותרו בשחלות ותהליך שאיבת הביציות יהיה יעיל יותר. 

תרופות אלה מכילות ייצור סינטטי של ההורמון LHRH שנוכחותו מביאה לשחרור יתר של ההורמון LH. התרופה ניתנת בהזרקות ומתאימה למניעת ביוץ עצמוני במקרים של הפריה חוץ-גופית כמו גם לטיפול באנדומטריוזיס ובשרירנים ברחם. 

פרגניל (או אוביטרל)
תרופה המכילה את ההורמון hCG, הוא ההורמון המזוהה עם הריון בשלביו הראשונים. מקור ההורמון בתרופה זו הוא ביולוגי: שתן של נשים הרות. הטיפול ניתן בזריקה: פרגניל בזריקה לתוך השריר, ואוביטרל בזריקה תת עורית. בזיהוי מדוייק של העיתוי הנכון במהלך המחזור החודשי למתן התרופה, מדובר בטיפול שבאופן כמעט וודאי יגרום לביוץ. קיום יחסי מין מומלץ ביום הטיפול ויומיים לאחריו. בחלק מהמקרים הטיפול מתחיל בזריקה ראשונה של התרופה וממשיך במינון תחזוקתי של רמות ההורמון בגוף כתמיכה בתהליך ההפרייה והשרשת העובר. הביוץ מתרחש בדרך כלל כשלושה ימים לאחר תחילת הטיפול. 

חשוב לדעת, כי בשל נוכחות "הורמון ההריון" בדיקות הריון צפויות להציג תוצאה חיובית להריון גם במקרים בהם לא קיים הריון בפועל, במשך כ – 14 ימים לאחר תום הטיפול. 

פרוגינובה (או אסטרופם)
ניתנת לעיתים לצד טיפול באיקקלומין, בתהליך של טיפולי פוריות וכטיפול תומך לאחר החזרת עוברים או בהריון רגיל. אלו תרופות שמכילות אסטרוגן והן משפיעות על עובי רירית הרחם. בחלק מטיפולי הפריון עובי רירית הרחם אינו מאפשר קליטה של ביצית מופרה לקראת השרשת העובר ברחם. רירית רחם בעובי של 7 מ"מ ומעלה מאפשרת השתרשות (אם כי במקרים חריגים נצפתה השתרשות של הריון גם ברירית רחם בעובי פחות מזה).

תרופות אלה מאפשרות עיבוי של רירית הרחם לקראת הביוץ או לקראת החזרת עוברים, ומגדילות את הסיכוי להשתרשות מוצלחת של העובר. סיבוך מוכר של נטילת תרופות אלה קשור בקרישיות יתר, ובנשים עם סיכון יתר למצב זה (נשים בנות 35 או יותר שהן מעשנות, ונשים עם מקרים של קרישיות יתר אצל קרובות משפחה מדרגה ראשונה) חשוב לשמור על מעקב רפואי הדוק. 

פרדניזון (או דקסאמטאזון)
קבוצת תרופות פריון המכילות סטרואידים ונועדה לדכא הפרשת טסטוסטרון, הוא הורמון המין הגברי הקיים בשיעורים פחותים גם אצל נשים. תרופה זו ניתנת בתחילת הריון על מנת להפחית את הסיכון לתגובה חיסונית של גוף האישה בעקבות ההריון, תגובה שמגבירה את הסיכון להפלה טבעית. אלו תרופות שניתנות דרך הפה, בדרך כלל במינונים נמוכים ולתקופה קצרה. בנטילת התרופה בהתאם להנחיות ובמינון נמוך כאמור, הסיכויים לסיבוכים הם נמוכים מאוד.